כל קנבס הוא קרטוגרפיה רגשית.
אני מצייר את הגבול בין כאוס לסדר - הסף שבו שפיות פוגשת טירוף, שבו הרגש הופך לצורה. העבודה שלי היא לא איור; זו חפירה. כל משטח מחזיק תיעוד של תודעה: מתוח, טרנסצנדנטי, לימינלי, פרדוקסלי.
הדואליות שבמרכז התרגול שלי היא לא נושא שאני ממחיש מבחוץ. זה המצב שאני מצייר מבפנים - אותה חוסר יציבות שהופכת אותנו לאנושיים, המוצגים בפיגמנט ובקנה מידה.
לאסוף את העבודה הזו הוא להחזיק מפה של השטח הפנימי הזה - לא קישוט, אלא תיעוד.